מחלת הנשיקה

גם לך אמא תמיד אמרה "נשיקה אחת וזה יעבור"? טוב… לא תמיד. רוצה לדעת את האמת? הכל על מחלת הנשיקה ממש כאן!

מחלת הנשיקה, או בשמה הרפואי מונונוקליאוזיס זיהומית, נגרמת כתוצאה מחשיפה לנגיף אפשטיין-בר.
הנגיף מופץ באמצעות הרוק, ולכן נפוץ להיחשף אליו בנשיקה, אך גם על ידי שיתוף כוס או כלי אוכל עם אדם אחר שנגוע בנגיף.

עם זאת, מחלת הנשיקה אינה נפוצה כמו הצטננות לדוגמה, ושמה העממי ניתן לה מכיוון שהיא עלולה להשפיע על הכבד והטחול, ולגרום להם לגדול ולהיראות כאילו הם נושקים זה לזה.

מחלת הנשיקה בילדים ובני נוער נפוצה מאוד, וכן בקרב נשים וגברים בני 20-40.

מהם התסמינים של מחלת הנשיקה?

התסמינים של מחלת הנשיקה כוללים:

• עייפות
• חום
• בלוטות לימפה נפוחות בצוואר ובבית השחי
• שקדים נפוחים
• כאב ראש
• פריחה בעור
• טחול רך ונפוח
• כאב גרון

מכיוון שהתמונה הקלינית עלולה להיות זהה למחלת חום כמו דלקת גרון לדוגמה, פעמים רבות זיהוי המחלה אינו פשוט, בעיקר כאשר מדובר בילדים קטנים, שסובלים בדרך כלל מתסמינים מעטים.

לנגיף יש תקופת דגירה של כארבעה עד שישה שבועות, אם כי אצל ילדים צעירים התקופה הזו עשויה להיות קצרה יותר. סימנים ותסמינים כגון חום וכאב גרון בדרך כלל פוחתים תוך שבועיים, אך עייפות, בלוטות לימפה מוגדלות וטחול נפוח עשויים להימשך עוד מספר שבועות.

מהם הגורמים למחלה?

כאמור לעיל, הסיבה השכיחה ביותר למחלת הנשיקה היא וירוס אפשטיין-בר, אך גם וירוסים אחרים יכולים לגרום לתסמינים דומים.

למרות שהתסמינים של מחלת הנשיקה אינם נוחים, הזיהום נפתר מעצמו ללא השפעות ארוכות טווח. רוב המבוגרים שנחשפו לנגיף אפשטיין-בר הצליחו לייצר נוגדנים נוגדנים, ובכך הפכו להיות חסינים למחלה בעתיד.

מחלת הנשיקה – האם זה מדבק ואיך נדבקים?

מחלת הנשיקה אכן מידבקת. היא עושה זאת באמצעות נגיפים שקיימים בבני אדם בלבד ומופרשים בנוזלי הגוף, כולל ברוק, כך שהמחלה מידבקת במקרים רבים בנשיקה (ומכאן שמה).

כמו כן, מחלת הנשיקה יכולה להדביק גם ע"י יחסי מין או במגע קרוב באמצעות הדבקה טיפתית (כגון עיטוש או אכילה מאותו הכלי של נשא המחלה). הנגיף מופרש בנוזלי הגוף תקופה ארוכה גם לאחר ההחלמה לסירוגין או באופן קבוע.

איזה סיבוכים אפשריים במחלת הנשיקה?

ישנם כמה סיבוכים אפשריים למחלה והם:

1. טחול מוגדל – במקרים קיצוניים הטחול עלול להיקרע ולגרום לכאב חד ופתאומי בצד השמאלי של הבטן העליונה. במקרה זה יש לפנות לקבלת טיפול חירום רפואי.
2. פגיעה בכבד – במקרים מסוימים עלולה להתפתח צהבת או דלקת כבד קלה (הפטיטיס).
3. סיבוכים פחות שכיחים כוללים אנמיה (ירידה בכדוריות הדם האדומות ובהמוגלובין), טרומבוציטופניה (ירידה בטסיות הדם), דלקת בשריר הלב, חסימת דרכי הנשימה בגלל נפיחות בשקדים או סיבוכים הקשורים למערכת העצבים, דלקת קרום המוח ותסמונת גיליין-באר.

פרט לאמור לעיל, מחלת הנשיקה עלולה לגרום למחלות קשות בקרב מדוכאי מערכת חיסון או בקרב הנוטלים תרופות לדיכוי מערכת החיסון, כמו אחרי השתלת איברים לדוגמה.

מהי דרך הטיפול במחלת הנשיקה?

דרך הטיפול הטובה ביותר לחולים במחלת הנשיקה היא לתת לגוף לנוח ככל שניתן.
הטיפול שניתן כולל משככי כאבים ותרופות להורדת חום, וחל איסור לעשות פעילות גופנית או להרים משאות כבדים מחשש לקרע בטחול.

ככל מחלה ויראלית, גם במחלת הנשיקה המערכת החיסונית נחלצת ללחימה בנגיף, ומייצרת נוגדנים, אשר נועדו למנוע הידבקות בעתיד.

מכיוון שלא מדובר בזיהום חיידקי, אין צורך בטיפול אנטיביוטי.
למעשה, נטילת אנטיביוטיקה מחלישה את יכולת הלחימה של מערכת החיסון, ובכך פוגעת בהחלמה של המטופל, ועלולה אף לגרום להחמרה במצבו.

ומה יש לרפואה הסינית ללמד אותנו על מחלת הנשיקה?

הרפואה הסינית רואה במחלת הנשיקה פתוגן שחדר מהחוץ לשכבות הגוף.
בהתאם לשכבה שאליה הפתוגן הצליח לחדור, יינתנו אבחון וטיפולים מתאימים.

בפגיעה בשכבות החיצוניות, הטיפול יתמקד בייזוע וסילוק הפתוגן.
אם הפתוגן הצליח לחדור לשכבה עמוקה יותר, יש לנקז אותו דרך מערכת העיכול, למנוע פגיעה בחומרים (צ'י ויין בעיקר) ובמקביל להזין ולחזק את המטופל.

להלן 2 תרחישים, בהם הפתוגן חדר לשכבה פנימית בגוף המטופל:

1. פתוגן (רוח חיצונית) שחדרה לגוף ולא סולקה לחלוטין או שגרמה לחולשה מאוד גדולה בקרב המטופל. הפתוגן שנשאר בגוף המטופל הפך לחום או ללחות חמה שמחלישים את הצ'י והיין (YIN).
2. חדירה של פתוגן (רוח) שדגרה במשך זמן מה והפכה לחום שמתבטא בחולשת גפיים, עייפות, צמא קל, אינסומניה ועוד. במקרים אלו עלולים להישאר סימנים של רוח שמשפיעים על הכבד וגורמים ללחץ נפשי ועצבנות. החום שנוצר עלול לפגוע גם בצ'י וביין, בעיקר ביין של הכליות, מה שיוביל לחולשה ועייפות ניכרת.

מהו הטיפול הניתן למחלת הנשיקה ברפואה הסינית?

טיפול יעיל במחלת הנשיקה צריך לכלול דיקור, צמחי מרפא והמלצות תזונה.
מטרת הטיפול היא לסלק את הפתוגן, לטפל בסימפטומים ולחזק את המטופל על מנת לקצר את תהליך ההחלמה ולמנוע פגיעות נוספות.

שוב נדגיש, שמנוחה הנה קריטית להחלמה של המטופל ממחלת הנשיקה.
תשישות היא סימן ההיכר הכי מובהק של המחלה, וזהו הסימן הכי ברור שהגוף נותן למטופל, שעליו לנוח. המנוחה חיונית גם בכדי לאפשר למערכת החיסון להילחם בפתוגן ולהקצות את כל משאבי הגוף לטובת העניין.

התזונה של המטופל צריכה להכיל מזונות קלים לעיכול, עשירים בוויטמינים ומינרלים שמחזקים את הגוף, כמו פירות וירקות. יש להמעיט ככל שניתן בצריכת קפאין ולהימנע לחלוטין מצריכה של אלכוהול, מזון משומר ומעובד, מזון מטוגן ובשר אדום, שמקשים על תהליך העיכול וגוזלים אנרגיה רבה.
כמו כן, מומלץ להימנע מצריכת מוצרי חלב, שעלולים להחמיר מצבים דלקתיים.

מומלץ לצרוך מזון מבושל, מרקים, דייסות ונזידים, שהנם קלים לעיכול ולא מצריכים אנרגיה רבה ממערכת העיכול.

צמחי מרפא מותאמים למטופל באופן אינדיבידואלי על ידי מטפל בצמחי מרפא סינים.

פעילות גופנית יש לבצע במתינות מרובה תוך הקשבה רבה לגוף. מומלץ להתחיל בהדרגה ולהגביר את עצימות הפעילות בהתאם לקצב ההחלמה. פעילות מומלצת כוללת תרגילי תנועה כמו צ'י קונג וטאי צ'י, הליכה, חיזוק שרירים ושחייה.

דמיון מודרך, מדיטציה ותרגילי נשימה יכולים לסייע בהרגעת הגוף, ובכך יסייעו לו להילחם בפתוגן ולהחלים.

זקוקים למידע נוסף? רוצים למצוא מטפל שמתמחה בטיפול במחלת הנשיקה קרוב לאזור מגוריכם? מתלבטים האם טיפול ברפואה סינית יכול להועיל לכם? באתר תמצאו את מיטב המטפלים בישראל המציעים טיפולים לפי תחומי התמחות שונים. כמו כן, צוות האתר זמין לתת לכם מענה לכל שאלה או התלבטות נוספים- צרו עימנו קשר ונסייע בהקדם.